החלטה בתיק ת"א 42045-05-12

1.       ההחלטה ניתנת בבקשת המבקשות (הנתבעות) לדחות את התביעה על הסף (בקשה מס' 5) ובקשת המבקשות לחייב את המשיבה (התובעת) להפקיד ערובה להבטחת הוצאות בסכום אשר לא יפחת מ- 50,000 ש"ח (בקשה מס' 4).

הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה

2.       בבקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה נטען כי על בית המשפט לחייב את המשיבה להפקיד ערובה על פי סעיף 353 א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999. בבקשה ישנה התייחסות לסיכויי התביעה ולכך שהוגשה על ידי המשיבה בעוד שלכה למעשה מר שלום אלמוג היה זה שהתקשר בהסכם עם המבקשות. כן קיימת התייחסות להסכם שנחתם ביום 9.5.11 בעקבות בקשתו של מר שלום אלמוג לקבל את יתרת הכספים המגיעים לו - הסכם שבו התחייב להשלים את תיקונים הדרושים במהלך תקופת האחריות ושנת הבדק תוך שהוא מוותר על טענות ו/או תביעות נוספות כנגד המבקשות.

3.       בהפניה לסעיף 353 א' לחוק הנ"ל נטען כי בית המשפט רשאי להיעתר לבקשתו של נתבע ולהורות על הפקדת ערובה אם מדובר בתביעה שמוגשת על ידי חברה אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, וזאת אלא אם סבר בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. בהקשר זה נטען כי מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה איננו מוטל בספק והדבר הודגש מספר רב של פעמים בכתב התביעה. מר יניב זוהר מטעם המבקשות הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה.

4.       המשיבה הגישה תגובה לבקשה להפקדת הערובה ובה נטען תחילה כי המבקשת לא ציינה בבקשה כי היא מחזיקה בידה שלא כדין סך של 65,137 ש"ח אשר שייכים למשיבה - סכום  הגבוה מהסך של  50,000 ש"ח שהתבקש כערובה להבטחת הוצאות המבקשת. כן נטען בהקשר זה כי המבקשת אישרה במכתב מיום 3.6.12 שבידי השותפות 56,153 ש"ח אשר מוחזקים כעיכבון ובסעיף 3 למכתב מיום 19.4.12 ישנה התייחסות לקיזוז "על סכומים אותם תשלם מתוך כספי העיכבון". לא צורף לתגובה זו תצהיר מטעם המשיבה.

5.       המבקשות הגישו תשובה לתגובת המשיבה הנ"ל ובה נטען בין היתר כי הכלל הוא שיש לחייב חברה בהפקדת ערובה ושיינתן פטור במקרים חריגים בלבד. בהתייחס לטענה בדבר החזקת 65,137 ש"ח בידי המבקשות, נטען כי יש לדחות טענה זו אשר לא נתמכת בתצהיר. עוד נטען כי כעולה מכתב הוויתור מ- 9.5.11, הוסכם כי לא יהיו לאלמוג טענות ו/או תביעות כלשהן הקשורות לעבודות, ועל כן אין אפשרות להעלות טענות אלה במסגרת התגובה. טענה נוספת של המבקשות היא כי סכום העיכבון משמש כתחליף לערבות בנקאית על פי סעיף 19 להסכם אשר נועד לקיום התחייבויות לתקופת בדק. כמו כן נטען כי בהעדר תיקון הליקויים על ידי המשיבה, שכרו המבקשות את שירותיו של קבלן אחר כדי להשלים את העבודות וזאת תוך הפניה לסעיף 42 ו- 58 ב' ואילך לכתב ההגנה ולהודעת הקיזוז מיום 6.3.12 שנשלחה למשיבה בהתאם.           

6.       כאמור לעיל, המשיבה לא צירפה תצהיר מטעמה בתמיכה לתגובה אף שהסתמכה על טענות עובדתיות. מכאן שאין אלא לקבל את הטענות העובדתיות של המבקשות לגבי מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף

7.       בבקשה לסילוק התביעה על הסף נטען בין היתר כי יש לדחות את התביעה על הסף בגין ויתור ומניעות, וזאת על רקע החתימה על המסמך מיום 9.5.11 ובשל העדר יריבות שכן הסכם ההתקשרות אשר צורף כנספח א' לכתב התביעה הוא בין מר שלום אלמוג (להלן "אלמוג") לבין המבקשות ואין כל יריבות בין המבקשות לבין המשיבה. בבקשה לדחיית התביעה על הסף נטען במפורש כי לא זו בלבד שאלמוג חתם על המסמך מיום 9.5.11 שהסכום שצוין בו הוא הסכום הסופי שעל המבקשות לשלם, אלא שבחשבון האחרון אשר הוגש על ידי אלמוג ומאושר על ידו צוין הסכום הסופי שהצדדים הגיעו אליו, ומכאן שאין כל בסיס לתביעה נוספת. כמו כן הועלתה טענת שיהוי שכן חלפה כמעט שנה תמימה מהיום שבו חתמו הצדדים על המסמך מיום 9.5.11 הנ"ל ועד לפניה מחודשת אשר עניינה תביעה לקבלת כספים נוספים. תצהירו של מר יניב זוהר הוגש בתמיכה לבקשה זו.

8.       המשיבה הגישה תגובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף יחד עם תצהיר של אלמוג. במסגרת התגובה נטען, בין היתר, כי ההסכם אשר נחתם ביום 9.5.11 מאשר אף הוא כי המבקשת נותרה חייבת לתובעת סך של 65,137 ש"ח, ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה. כמו כן נטען כי ההסכם הנ"ל אינו נוגע לעבודות נוספות ואחרות שביצעה המשיבה עבור המבקשת אשר חורגות מהסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים. במילים אחרות, אין בהסכם מיום 9.5.11 הנ"ל משום ויתור כלשהו על עניינים אחרים החורגים מהסכם ההתקשרות הבסיסי בין הצדדים. המשיבה מפנה לנספח ה' לכתב התביעה ולכך שקיימת תביעה בגין עבודות נוספות בהיקף כספי של לפחות 310,433 ש"ח. נוסף על כך טענה המשיבה כי המבקשות דיכאו את המשיבה כלכלית תוך שהפרו בשיטתיות, בעקביות ובאופן יסודי את המועדים לתשלום התמורה המגיעה למשיבה, ובכך יצרו במתכוון מצב שבו נאלצה המשיבה להיכנע לתכתיבי המבקשות, שכן בהעדר חתימה על הסכם מ- 9.5.11 הבנקים והנושים היו סוגרים את המשיבה.

9.       לעניין הטענה בדבר העדר יריבות, נטען כי מהותית אלמוג והמשיבה היו ונותרו אותו גורם, כאשר פתיחת המשיבה נדרשה בעיקרה מטעמים חשבונאיים, והכל נעשה בידיעה מלאה של המבקשות והגורמים מטעמה. כך קיבלו המבקשות מכתבים שעליהם מופיע שמה של המשיבה ואף ביצעו תשלומים לטובת המשיבה. לפיכך נטען כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה על הסף.

10.   המבקשות הגישו תשובה לתגובה לסילוק התביעה על הסף וטענו כי התגובה איננה מתמודדת עם טענות המבקשות הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי. כך אין טענות אשר מתייחסות כנדרש לכתב הוויתור בגמר החשבון. המשיבה איננה חולקת על כך שאלמוג לא עמד בהתחייבויותיו, איננה חולקת על טענת המבקשות כי נוהל עם אלמוג מו"מ בטרם החתימה על כתב הוויתור בגמר החשבון, איננה חולקת על כך שהמבקשות שילמו סך של 1,871,767 ש"ח כנקוב בכתב הוויתור בגמר החשבון, וכן אין חולק כי הפניה לביטול כתב הוויתור וגמר החשבון נעשו כשנה תמימה לאחר מועד חתימת ההסכם.

כמו כן נטען בתשובה לתגובה כי כתב הוויתור וגמר החשבון התייחסו לכלל העבודות שבוצעו על ידי המבקשות, לרבות העבודות הנוספות, כאשר הסכום הכולל בגין העבודות הנוספות הוא 267,615 ש"ח אשר שולם במסגרת חשבון חלקי מס' 7.           
 

אשר לטענה בדבר אילוץ ולחץ כלכלי על אלמוג לחתום על כתב הוויתור, נטען כי לא הוצגה ולו ראיה אחת אובייקטיבית על מנת לבסס זאת. לעניין הטענה בדבר העדר יריבות נטען כי בניגוד לאמור בכתב התביעה לא נעשתה כל המחאת זכות, ועל כל פנים המחאה זו אסורה על פי ההסכם.

דיון

11.   אלמוג עצמו, בהיותו עוסק מורשה, הוא שחתם על הסכם יזמות/קבלנות עם המבקשת (נספח א' לכתב התביעה).

12.   ממכתבים שונים אשר צורפו לכתב התביעה מטעם המשיבה עולה כי מרביתם נשלחו על ידי אלמוג בהיותו עוסק מורשה.           

כך נספח ג' לכתב התביעה הוא מכתב מיום 17/10/10 של "אלמוג מערכות השקיה לחקלאי" שאמנם צוין בו בסע' 1 השם "חברת אלמוג מערכות השקיה" אולם בכותרת המכתב מופיע מספר העוסק המורשה של אלמוג.